פסק-דין בתיק עב"ל 9538-08-10

השופטת עפרה ורבנר

1 .         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופטת אפרת לקסר ונציגי הציבור - מר משה בנדה ומר אלברט סיון, בל 2820/09), אשר קבע, כי בין המערערת לבין חברת גלובל בע"מ התקיימו יחסי עובד-מעביד בתקופה מ-11/06 ועד 1.7.08, וזאת לצורך זכאותה לדמי לידה .

            בית-הדין האזורי לא הכריע בשאלה, מה סכום דמי הלידה, אשר לו זכאית המערערת, ואף לא הכריע בשאלה, האם המערערת עבדה בפועל, במהלך כל התקופה מ-11/06 ועד 1.7.08, למרות שעניין זה צוין כפלוגתא, כאשר גרסת המערערת היתה, כי שהתה בחופשה ללא תשלום מ-6/07 ועד 11/07.

בשל העדר הכרעה בנקודות אלה, הוגש הערעור.

2.         בהודעת הערעור טענה המערערת, כי אותה תשתית עובדתית דרושה לצורך הכרעה בשלוש שאלות שהן: זכאות המערערת לדמי לידה, סכום דמי הלידה והשאלה, האם המערערת קיבלה, כדין, אם לאו, דמי אבטלה.

            לטענת המערערת, היה על בית-הדין לפסוק בכל שלוש השאלות כמקשה אחת.

            המשיב בתגובתו להודעת הערעור ביקש למחוק את הערעור, או לחילופין הביע הסכמתו להחזרת עניינה של המערערת לבית-הדין האזורי על מנת שזה ידון, הן בשאלת שיעור דמי הלידה, והן בשאלת שלילת זכאותה של המערערת לדמי אבטלה.

3.         במעמד קדם הערעור, הסכימו שני הצדדים, כי יש להחזיר את עניינה של המערערת לבית-הדין האזורי, על מנת שיכריע בשאלת זכאותה לדמי אבטלה, אולם, נפלה מחלוקת בין הצדדים בשאלה - האם יש להחזיר את התיק לבית-הדין האזורי, גם באשר לקביעת שיעור דמי הלידה.

המערערת טוענת, כי יש לקבוע את זכאותה לדמי לידה על יסוד שכרה הממוצא בחודשים 4/08 ועד 6/08, כפי שטענה בכתב תביעתה בבית-הדין האזורי, ולא היה מקום כי בית-הדין האזורי לא הכריע כך בפסק-דינו, כאשר טענות המשיב בעניין בבית הדין האזורי היוו הרחבת חזית.

המשיב טוען, כי עניין שיעור דמי הלידה הועלה בבית-הדין האזורי, אולם, בית-הדין האזורי לא דן בו ויש לשמוע ראיות בעניין, משהמדובר בגימלה מכח חוק ומשלמשיב טענות של ממש, באשר לשיעור הגימלה.

            המשיב הבהיר, כי המחלוקת המקורית בין הצדדים הייתה בנוגע לעצם הזכאות לדמי לידה ולשאלה, האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, אם לאו, ורק לאחר שהמשיב בחן עמדתו בשנית והסכים כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד, הוא בחן את שיעור דמי הלידה, ועל כן, היה מקום לדון בכך בעקבות הודעתו לבית-הדין האזורי.

            המשיב הדגיש, כי גם אם לא הגיש בקשה מסודרת לתיקון כתב ההגנה, בעקבות הודעתו לבית-הדין האזורי, מ-17.6.10, הרי המדובר בגימלה מכח חוק, אשר צריך לבחון את התמלאות התנאים בחוק לתשלומה, ולכל היותר, יש מקום לפסיקת הוצאות, אולם לא לקביעה, כי המערערת זכאית לדמי לידה בשיעור לו היא טוענת, מבלי שתבחנה כלל טענות המשיב.

השתלשלות ההליכים בבית-הדין האזורי

4.         המערערת הגישה לבית-הדין האזורי תביעה, ובה עתרה לחייב את המשיב לשלם לה דמי לידה בגין 14 שבועות על בסיס שכרה בחודשים 4/08 ועד 6/08.

            בכתב התביעה תארה המערערת את מערכת יחסי עובד-מעביד שהתקיימו, לטענתה, בינה ובין חברת "גלובל פתרונות חכמים ושירותים מיוחדים בע"מ" (להלן - "גלובל").

המערערת ציינה בכתב התביעה, כי לא עבדה עבור גלובל בחודשים 6/07 ועד 11/07, וכי קיבלה דמי אבטלה בחודשים 8/07 ועד 11/07.